שלום, אני חופית דקל, אשתו של ניר דקל, המנופאי שנעדר מאסון קריסת העגורן במזח חברת החשמל בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון שאירע ב 13.3.23 לפני חצות.
אני פונה אליכם לעזרה, למעלה מחודש וחצי משפחתי ואני נמצאים במצב בלתי נסבל של חוסר וודאות.
החל מיום התאונה אנחנו מהלכים על חבל דק עם חברת חשמל, מצד אחד תלויים בהם לגמרי בהתקדמות במציאתו של ניר ומצד שני מתוסכלים מאוד מקצב החיפושים האיטי עד מאוד.
מצד אחד מנסים לסמוך על מנהלי חברת חשמל שאומרים שעושים הכל על מנת למצוא את ניר ומצד שני לגלות שהמטרות שלנו לא תמיד חופפות, המטרה שלנו היא אחת ויחידה למצוא את ניר כמה שיותר מהר.
בשורה התחתונה חודש וחצי עבר ועדיין אין תוצאות למשפחה שלנו וניר עדיין לכוד שם תחת העגורן.
אני לא חזרתי ולא יכולה לחזור לשגרה וכך גם האחים שלו, אימו נמצאת כל יום בחפ"ק בחוף דלילה, מסתכלת אל הים ומקווה שבנה ישוב אליה, הבן שלנו ניצן, קצין בצה"ל, מפקד מחלקת טנקים, נקרע בין הרצון שלו לחזור למחלקה שלו ולחיילים שלו בצבא לבין הטרגדיה הזו שפקדה את המשפחה שלנו, והרצון לתמוך בי ובשתי אחיותיו הקטנות.
חוסר הוודאות כל יום מכרסם אותנו משתק את המשפחה שלנו אנחנו לא מצליחים לתפקד פשוט לא מצליחים.
ניר סמך על חברת חשמל בכל ליבו והיה בטוח שזה אחד מהמקומות הכי בטוחים לעבוד בהם, מקום מסודר שדואג לעובדים ולבטיחותם, ודווקא שם קרה אסון כזה, וישנן סיבות רבות למחדל הזה.
לכל אורך הדרך התייעצנו עם גורמים מקצועיים ומוסמכים והבנו שניתן היה להתקדם מהר יותר ולהביא לנו את ניר הביתה.
נשבר לנו הלב פעמיים, פעם ראשונה כשהבנו שאיבדנו את ניר שיצא לעבודה כמו בכל יום, ומצא עצמו בתאונה קשה שלא קרתה אף פעם בעולם ושלא היתה אמורה לקרות כלל, ובפעם השנייה שחברת החשמל מתנהלת בעצלתיים.
לכל אורך הדרך שיתפנו פעולה, נתנו רעיונות, הבאנו רובוטים שצללו תחת למים וכמובן אלפי מתנדבים שחיפשו לאורך החופים.
כרגע מפעילה חברת חשמל מערך מתנדבים שמחפש לאורך החופים אך באמת אין לכך שום תכלית מכיוון שהעבודות מתחת למים בפירוק העגורן, שם ניר נמצא, עדיין לא החלו ולא יתחילו כנראה גם בשבועיים הקרובים.
בכל אסון שקורה בעולם מדינת ישראל הראשונה להתנדב, לחלץ והכל ללא תמורה כספית, וכאן באסון שלי, כמה מאות מטרים מחוף אשקלון, בתוך ישראל לא משקיעים את כל הכח ואת כל המשאבים.
אני מבקשת משר הבטיחון יואב גאלנט שיעזור לנו, לצה"ל בוודאי יש יחידות מיוחדות המתמחות בצלילות וחיפושים תחת המים, תנו לנו להרגיש שעושים את הכל בשביל למצוא את ניר.
אני מבקשת את עזרתכם גם בידע המקצועי הרחב שלכם, וגם להמשיך ולהשאיר את ניר מעל המים, אל תתנו לו להישאר שם, זה לא מגיע לו ולא מגיע לנו, אנחנו מחכים לו, מחכים לו כדי להיפרד, להתאבל ולתת לו את הכבוד האחרון המגיע לו, כמו לכל אדם אחר.
מול הכח שלכם לחח"י יהיה יותר קשה לתת תשובות לשאלות קשות שאנחנו שואלים אבל לא זוכים אף פעם לתשובה מספקת, היינו סבלנים מספיק, מכילים מספיק, שקטים מספיק.
הספיק לנו! ניר מחכה שם, בתוך הים המתחמם, המלא דגים, המזוהם משמן ופחם שנפלו לתוכו. ניר נעדר כרגע אבל עוד יכול להימצא, אל תיתנו לו להעלם לגמרי.
תודה, חופית והילדים: ניצן אגם ותמר, פנינה אמא של ניר , והאחים של ניר : איתמר ליאור ויוני.
