חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

זמני כניסת ויציאת השבת באשקלון, 4.8.23, י"ח באב | פרשת עקב

שבת שלום עם ישראל היקר: אלו הם זמני כניסת ויציאת השבת באשקלון, 4.8.23-5.5.23

תאריך עברי: י״ח אב, כניסת שבת: 19:15, יציאת שבת: 20:15 פרשת השבוע : פרשת עקב.

אסתי

פרשת השבוע – פרשת עקב / הרב שמעון לוגסי

השבת נקרא:
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ", כלומר, התורה מבטיחה, שאם עם ישראל ישמרו את מצוות התורה, הרי שמובטח להם ברכות על הפרנסה, ניצחון על האויבים, ובריאות. וכהמשך הפסוק: "וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ", "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ".

ונשאלת השאלה, מדוע פתחה התורה בלשון רבים והיה עקב תשמעון, ושמרתם, ועשיתם, וסיימה בלשון יחיד ושמר ה' אלוהיך לך, ואהבך, והרבך, ובירך פרי בטנך וכו', או שתכתוב הכל בלשון יחד או הכל בלשון רבים?

אך אם נתבונן היטב נראה שעל קיום המצוות, כתבה התורה בלשון רבים, "תשמעון", "ושמרתם", "ועשיתם". ואילו במתן שכרן של המצוות, והברכות שבהן, הקפידה התורה לכתוב בלשון יחיד, ללמדנו, כי רבים יכולים לקיים מצוות, אך את השכר על קיום המצוות, יקבל כל אחד לפי השקעתו בקיום המצווה, שהרי אינו דומה קיום מצווה של אדם כשזה בא לו בקלות ללא טורח, לאדם שקיום המצווה בא לו בקושי רב, אינו דומה אדם שהולך לבית הכנסת להתפלל כשהוא שבע, לאחר מקלחת, והולך מתון, לאדם שחזר מהעבודה סמוך לשקיעת החמה, כשהוא רעב, צמא ועייף, ובכל זאת רץ מיד לתפילת מנחה. אף שבסך הכל שניהם התפללו אותה תפילה, אך השכר על קיום המצווה אינו שווה בשניהם, אלא נמדד לכל אחד לפי גודל השקעתו בקיום המצווה, וכפי שנאמר בתהילים, "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו".

 

_______________

מצווה להדליק נר לכבוד שבת. עיקר המצווה היא להדליק נרות במקום הסעודה, כלומר קיום הסעודה לאורם מכבדים את השבת. מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית. רוב הנשים נוהגות להדליק נרות שעווה, שגם אורם איכותי וחזק. ניתן להדליק נר אחד ועם זאת נהגו להדליק שני נרות, אחד כנגד 'זכור' ואחד כנגד 'שמור'. יש נוהגות להדליק נרות נוספים מעבר לשני הנרות כנגד כל אחד מבני הבית.

יש נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כפי ההלכה בכל המצוות, לברך לפני קיום המצווה. לפיכך מברכות תחילה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת" , ואח"כ מדליקות את הנרות ויש נוהגות לברך אחר ההדלקה, משום שלדעת חלק מהפוסקים, על ידי הזכרת השבת בברכה, הנשים מקבלות עליהן את השבת, ולאחר מכן כבר לא תוכלנה להדליק את הנרות.

רבי נחמן מברסלב, בספר "ליקוטי תפילות" חיבר תפילה זו שנוהגים לאומרה בערב שבת לאחר הדלקת הנרות.

יהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֶלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שְׁתַּעֲזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּתְזַכֵּנִי לְקַבֵּל שַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה, בְּגִילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה. וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִילֵנִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, וְלֹא שׁוּם יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְלֹא שׁוּם דְּאָגָה בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ, רַק אֶזְכֶּה לִשְׂמֹחַ בְּכָל עֹז בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּכָל לְבָבִי וּבְכָל נַפְשִׁי וּבְכָל מְאוֹדִי, בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ וְתַכְלִית, כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת לִשְׂמֹחַ בְּיוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ, בְּיוֹם קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כָּזֶה. וְשֶׁתִּתְעוֹרֵר עֹז וְחֶדְוָה וְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה בְּלִי שִׁעוּר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל בְּנִי בֵּיתִי. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

משהו קטן לשבת מאת הרב משה פלס

האם אלוקים צריך שנברך אותו? הרי לא חסר לו כלום, מדוע על כל מאכל שאנו אוכלים עלינו לברך אותו.

אחד ההסברים לכך הוא שהברכה נועדה בשבילנו, להזכיר לנו שכל מה שיש לנו אינו מובן מאליו אלא מתנה מהשמים. כשאני לוקח כוס מים ומברך "שהכל נהיה בדברו", אני מזכיר לעצמי שאפילו כוס מים פשוטה, היא מתנה מן השמים!.

 

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן